דלג לתוכן

פרשת שלח לך - עלייה שלישית

· זמן קריאה: 1 דקות
טקסט מקראי (שלח — עלייה 3 מתוך 7)

מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.

ח אִם חָפֵץ בָּנוּ יְדוָד וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃
ט אַךְ בַּידוָד אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַידוָד אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם׃
י וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְדוָד נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
יא וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ׃
יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ׃
יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְדוָד וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ׃
יד וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יְדוָד בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְדוָד וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה׃
טו וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר׃
טז מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְדוָד לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר׃
יז וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃
יח יְדוָד אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים׃
יט סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃
כ וַיֹּאמֶר יְדוָד סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃
כא וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְדוָד אֶת כָּל הָאָרֶץ׃
כב כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי׃
כג אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ׃
כד וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה׃
כה וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף׃

יהושע בן נון וכלב בן יפונה ממשיכים לנסות לחזק את העם:

“אִם חָפֵץ בָּנוּ יְדוָד וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אַךְ בַּידוָד אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַידוָד אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם” (במדבר יד, ח-ט)

התגובה קשה: “וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים” (שם י)

ואז מופיע כְּבוֹד יְדוָד באוהל מועד. הקב”ה מביע כעס עמוק על כך שעם ישראל שוב אינו מאמין למרות כל האותות והניסים. הוא אומר למשה: “עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ” (שם יא)

משה מתפלל ומתחנן שיסלח להם, ומזכיר את מידות הרחמים, עד שהקב”ה עונה: “סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ” (שם כ)

אך נגזרת גזירה: כל הדור שראה את הניסים לא ייכנס לארץ, חוץ מכלב: “וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה” (שם כד)

רוח אחרת כשאדם עומד מול דעת קהל שונה, נדרשת “רוח אחרת” כדי לדבוק באמת. כלב לא הושפע מהפחד הכללי. הוא ראה את המציאות אחרת, לא מתוך תמימות, אלא מתוך אמונה.

משה, בתפילתו, מלמד אותנו מהו כוח הסנגוריה: לא לעזוב את העם גם כשנופלים, אלא להילחם עליהם בתפילה ובתחנונים.

עוד שאלות על הפרשה

?

מה הקשר בין הפסוק "וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ" לבין פסיכולוגיה מודרנית ומודל אפר"ת?

הפסוק **"וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם"** (במדבר ט"ו, ל"ט) - מייצג עיקרון תורני עתיק שמתכתב

?

מדוע סיפור מרים נזכר מיד לפני שליחת המרגלים - מה הקשר בין שניהם?

סיפור מרים מופיע בסוף פרשת בהעלותך , בפסוקים: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח... וַיֹּאמְרוּ...

?

מדוע מצוות ציצית, חלה ונסכים מגיעות דווקא בפרשת שלח לך - מה הקשר לחטא המרגלים?

לאחר החטא הקשה של המרגלים, ולפני עונש הנדודים במדבר, התורה מצווה שלוש מצוות שבמבט ראשון - נראות "שוליות", לא דרמטיות: - נסכים - ניסוך יין על גבי...

?

מה המשמעות של הפרי שהביאו המרגלים - האם היה בו מסר לשוני או רגשי?

השאלה על משמעות הפרי שהביאו המרגלים היא עמוקה מאוד - מעבר לתיאור פיזי - מדובר במסר סמלי, רגשי ודרשני רב־שכבות. המקור: המרגלים מביאים פירות מן הא...

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI

סיכום שבועי: שאלות ותשובות + פרשת השבוע

או הצטרפו בטלגרם טלגרם →

העליות היומיות נשלחות רק בטלגרם