למה יצחק מוזכר לפני ישמעאל בקבורת אברהם?
שאלה: מה מלמד המעשה שיצחק וישמעאל קוברים יחד את אביהם על תיקון וסגירת מעגלי קנאה ישנים?
תשובה:
במות אברהם, שני בניו נפגשים שוב בתוך אותו פסוק. יצחק וישמעאל קוברים את אביהם במערת המכפלה.
התורה אינה מתארת שיחה ביניהם. ובכל זאת, רש״י מוצא בתוך התיאור הקצר סימן לשינוי גדול. הוא מבחין בפרט שקל לעבור עליו: יצחק מוזכר לפני ישמעאל, אף שישמעאל הוא הבן המבוגר.
מה מסתתר בסדר השמות הזה?
הבכור שנותן לאחיו לעבור לפניו
רש״י מסביר שישמעאל עשה תשובה והוליך את יצחק לפניו. הקדמת יצחק בפסוק מבטאת, לפי פירושו, קדימה שישמעאל עצמו נתן לו. רש״י לבראשית כ״ה, ט׳
זהו שינוי שניכר במחווה פשוטה. ישמעאל אינו רק נוכח בקבורת אביו; הוא נותן מקום לאחיו הצעיר. המדרש שמביא רמב״ן מתאר זאת ככבוד שבן האמה חולק לבן הגבירה. רמב״ן לבראשית כ״ה, ט׳
ההבחנה בין מעמדם של האחים הייתה עניין כואב במשפחה הזאת. שנים קודם לכן דרשה שרה מאברהם לשלח את הגר ואת ישמעאל, ואמרה שבנה של הגר לא יירש עם יצחק. התורה מספרת שהדבר כאב מאוד לאברהם בגלל בנו. בראשית כ״א, ט׳־י״ד
על הרקע הזה, מתן הקדימה מקבל משקל. אפשר לראות בו נכונות של ישמעאל לכבד את מקומו של יצחק בתוך משפחה שבה שאלת המקום עמדה בלב המשבר.
שני בנים, מעשה אחד
לצד סדר השמות, יש בפסוק פרט נוסף: שניהם קוברים את אברהם. הכתוב מכנה אותם בניו. באותו רגע שניהם עושים למען אותו אב. בראשית כ״ה, ט׳
אפשר למצוא כאן מחשבה על תיקון ביחסים. לפעמים קשה לדעת מאין להתחיל: יש עבר ארוך, מילים שנאמרו ומעשים שאי אפשר להחזיר לאחור. המעשה המשותף מציע התחלה מוחשית. יש דבר שאפשר לעשות יחד, ויש אדם שאפשר לכבד יחד.
אצל יצחק וישמעאל, זהו אביהם. המקום של כל אחד מהם במשפחה שונה, אבל שניהם יכולים להיות נוכחים ולעשות למענו.
אולי משום כך המחווה שרש״י מזהה מעניינת כל כך. שינוי אינו חייב להופיע בנאום גדול. לפעמים הוא מתגלה בשאלה מי מוכן לפנות מקום, למי נותנים קדימה, ואיך מתנהגים ברגע שבו העבר המשפחתי כולו נוכח.
המקום שקנה האב
מיד לאחר תיאור הקבורה, התורה מזכירה שהשדה נקנה בידי אברהם מבני חת, וששם נקברו אברהם ושרה אשתו. בראשית כ״ה, י׳
בפרשת קניית המכפלה ראינו את אברהם דואג למקום קבורה לשרה. כעת בניו מביאים אותו אל אותו מקום. מי שדאג לקבורתה זוכה שבניו ידאגו לקבורתו.
אפשר לקרוא את החזרה אל השדה שקנה כקשר בין הדורות: מעשה שעשה האב למען משפחתו נעשה כעת המקום שבו בניו עושים חסד עמו. בתוך סיפור של מוות, נראית גם המשכיות של אחריות ודאגה.
הברכה שאחרי האובדן
בהמשך נאמר שה׳ בירך את יצחק לאחר מות אברהם. רש״י מציע שהברכה הייתה נחמה על מות אביו. רש״י לבראשית כ״ה, י״א
הקריאה הזאת נותנת לרגע שאחרי הקבורה גוון עדין. יצחק נושא עמו את המשך הברית, והוא גם בן שאביו מת. לצד האחריות שעומדת לפניו, יש מקום לאבלו ולנחמה שהוא זקוק לה.
מתוך הסיפור הקצר עולות אפוא שתי תנועות: ישמעאל נותן כבוד לאחיו, ויצחק מקבל נחמה על אביו. וביניהן עומד המעשה ששניהם עושים יחד.
אולי כאן טמונה האפשרות האנושית שהסיפור פותח: גם במשפחה עם עבר מורכב, עדיין אפשר לבחור מעשה של כבוד. לפנות מקום לאח, להתייצב לצדו, ולעשות יחד דבר שראוי לעשות.