"והיא שעמדה לאבותינו ולנו" - מהי "היא"?
“והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו – אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.”
רגע. מהי “היא”? היא – מה?
ארבעה פירושים שפותחים את הלב:
1. “היא” = ההבטחה
ההסבר הפשוט והקלאסי: היא = ההבטחה שנתן ה’ לאברהם בברית בין הבתרים:
“ידוע תדע כי גר יהיה זרעך… וגם את הגוי אשר יעבודו – דן אנכי.” זו הייתה ההבטחה שהקב”ה לא ינטוש. שגם אם נרד למצרים – נצא. וגם אם נרד לגלויות – נעמוד.
ההבטחה – עומדת. עומדת בפני היסטוריה, גזירות, אינקוויזיציה, שואה, אנטישמיות – והיא עדיין שם. כמו כוכב בשמיים.
2. “היא” = האמונה
חז”ל והמקובלים אומרים:
“בזכות האמונה נגאלו ישראל ממצרים.”
כלומר – “היא” שעמדה לנו – האמונה. הכוח להאמין כשאין סיבה להאמין. האמונה שהשם לא שוכח, שהגאולה תבוא. גם אם לוקח זמן.
3. “היא” = ההגדה עצמה
יש פרשנים שאומרים: עצם הסיפור – היא שעמדה. עצם זה שאנחנו יושבים, מספרים, מעבירים הלאה – זה מה ששמר עלינו.
כמו שאמר יוסף חיים ברנר:
“היהודים שמרו על השבת – והשבת שמרה על היהודים.” כך גם ההגדה.
4. “היא” = השכינה
לפי הקבלה: “היא” – רמז לשכינה הקדושה. הנוכחות של הקב”ה שנמצאת איתנו בכל מקום – גם בגלות. השכינה היא זו שנמצאת בבכי, בשמחה, ובתקווה. וכשהיא איתנו – שום דבר לא יכול לכלות אותנו באמת.
אבל יש כאן עומק עוד יותר חזק:
“לא אחד בלבד עמד עלינו… אלא שבכל דור ודור…”
לא מדובר רק על פרעה. מדובר על כל מי שמנסה לכבות את האור – מבחוץ או מבפנים. והתשובה של ההגדה? הקב”ה מצילנו – שוב ושוב.
אבל איך?
באמונה. בסיפור. במסורת. בזה שאתה יושב עכשיו, שואל, לומד, ממשיך את השרשרת.
זו “היא” שעמדה.
אז בפעם הבאה שאתה שר את הקטע הזה בליל הסדר – תשיר אותו לא רק בפה – תשיר אותו עם הנשמה.