“ויָדעת היום והשבות אל לבבך” בתפילת "עלינו לשבח"-מה הפירוש ומה הקשר לתכלית החיים היהודיים?
נגעת בפסוק שהוא לב הלב של האמונה, וכמו שאמרו גדולי הדורות: “השבת אל הלב” — זו כל העבודה של החיים.
נתחיל עם הפסוק כמו שהוא:
“וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה’ הוא הא-לוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת – אין עוד” (דברים ד’, לט)
והוא מופיע בקטע השני של תפילת “עלינו לשבח” — רגע לפני החותם המרומם של “והיה ה’ למלך…” והשאלה שלך – איך הוא קשור לתכלית החיים – היא הליבה עצמה של מה זה להיות יהודי.
✨ שלושה שלבים בפסוק – שלושה שלבים בחיים:
1. “וידעת היום” — הידיעה השכלית
זה לא “ויאמנת היום”, אלא וידעת. התורה לא חוששת ממחשבה, להיפך — היא דורשת חכמה, עיון, בירור. המחשבה שה’ אחד, שאין מלבדו – זו לא אמירה רגשית, אלא אמירה שכלית, מחויבת, חד משמעית.
כל יהודי מחויב לדעת את האמת האלוקית כמו שהוא יודע שהשמש זורחת.
2. “והשבות אל לבבך” — להפוך ידיעה לרגש
כאן בא השלב הקשה באמת. כי הרבה יודעים, אבל מעטים משיבים ללב. הכוונה היא לקחת את הידיעה היבשה — ולהפוך אותה להוויה פנימית, רגשית, חיה.
להרגיש שה’ נמצא איתך בכל רגע. שהוא רואה, שומע, אכפת לו. זה לא “אני מאמין שיש” — זה “אני חי את זה.”
3. “אין עוד” — אחדות מוחלטת
זה לא רק שאין עוד אלוהים. זה הרבה יותר מזה. זה שאין עוד מציאות מלבדו. כמו שאומר הבעל שם טוב: “אין שום דבר שקיים באמת — מלבד אור ה’. אפילו הקושי. אפילו אני.”
✡️ הקשר לתכלית החיים היהודיים
כל יהודי בא לעולם כדי ללמוד לדעת את ה’ — ולהשיב אל ליבו. זו תכלית התורה, תכלית המצוות, תכלית התפילה.
וזה לא מקרה שהפסוק הזה נמצא בתפילת “עלינו לשבח” דווקא:
כי אחרי שאנחנו אומרים:
“על כן נקווה לך ה’ לראות במהרה בתפארת עוזך…”
אנחנו מצהירים: “וידעת היום והשבות אל לבבך…”
כלומר: אנחנו לא רק רוצים לראות את מלכותך — אנחנו רוצים להפנים אותה. שזה יחדור אל תוך הלב. שלא נחיה חיים שטחיים.
📘 סוד קטן מהזוהר הקדוש:
“רעותא דליבא דמשתאר בליבא תדירא – איתקרי ידיעה גמורה.” (רצון הלב שמתמשך ונחקק בלב – הוא שנקרא ‘ידיעה שלמה’.)