"והיא שעמדה לאבותינו ולנו" - מהי "היא"?

“והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו – אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.”

רגע. מהי “היא”? היא – מה?

ארבעה פירושים שפותחים את הלב:

1. “היא” = ההבטחה

ההסבר הפשוט והקלאסי: היא = ההבטחה שנתן ה’ לאברהם בברית בין הבתרים:

“ידוע תדע כי גר יהיה זרעך… וגם את הגוי אשר יעבודו – דן אנכי.” זו הייתה ההבטחה שהקב”ה לא ינטוש. שגם אם נרד למצרים – נצא. וגם אם נרד לגלויות – נעמוד.

ההבטחה – עומדת. עומדת בפני היסטוריה, גזירות, אינקוויזיציה, שואה, אנטישמיות – והיא עדיין שם. כמו כוכב בשמיים.

2. “היא” = האמונה

חז”ל והמקובלים אומרים:

“בזכות האמונה נגאלו ישראל ממצרים.”

כלומר – “היא” שעמדה לנו – האמונה. הכוח להאמין כשאין סיבה להאמין. האמונה שהשם לא שוכח, שהגאולה תבוא. גם אם לוקח זמן.

3. “היא” = ההגדה עצמה

יש פרשנים שאומרים: עצם הסיפור – היא שעמדה. עצם זה שאנחנו יושבים, מספרים, מעבירים הלאה – זה מה ששמר עלינו.

כמו שאמר יוסף חיים ברנר:

“היהודים שמרו על השבת – והשבת שמרה על היהודים.” כך גם ההגדה.

4. “היא” = השכינה

לפי הקבלה: “היא” – רמז לשכינה הקדושה. הנוכחות של הקב”ה שנמצאת איתנו בכל מקום – גם בגלות. השכינה היא זו שנמצאת בבכי, בשמחה, ובתקווה. וכשהיא איתנו – שום דבר לא יכול לכלות אותנו באמת.

אבל יש כאן עומק עוד יותר חזק:

“לא אחד בלבד עמד עלינו… אלא שבכל דור ודור…”

לא מדובר רק על פרעה. מדובר על כל מי שמנסה לכבות את האור – מבחוץ או מבפנים. והתשובה של ההגדה? הקב”ה מצילנו – שוב ושוב.

אבל איך?

באמונה. בסיפור. במסורת. בזה שאתה יושב עכשיו, שואל, לומד, ממשיך את השרשרת.

זו “היא” שעמדה.

אז בפעם הבאה שאתה שר את הקטע הזה בליל הסדר – תשיר אותו לא רק בפה – תשיר אותו עם הנשמה.