למה אין לחג השבועות תאריך קבוע בלוח העברי – ואיך זה קשור לפסוק "בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי"?

כשמסתכלים על חגי ישראל – פסח חל תמיד בט”ו בניסן. סוכות – בט”ו בתשרי. יום כיפור – בי’ בתשרי. אבל חג השבועות? לא כתוב מתי הוא. התורה לא מציינת תאריך. היא רק אומרת:

“וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת… שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה… עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם” (ויקרא כ”ג, טו–טז)

מה הסיבה שהתורה לא כותבת בפשטות: “בחודש השלישי, ביום ו’”?

התשובה טמונה בפסוק אחד קטן אך מהדהד:

“בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי” (שמות י”ט, א)

רש”י שואל – למה לא כתוב “ביום ההוא”? הרי כבר עבר הזמן? והוא עונה:

“שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו”

ומה עומק הדבר?

חג השבועות – אינו חג של זיכרון. הוא חג של נוכחות. זה לא תאריך שעבר – אלא רגע מתמשך.

בעולם הפנימי, חג השבועות איננו אירוע שהיה, אלא אירוע שמתרחש תמיד. אין לו תאריך, כי הוא מעל הזמן. הוא מגיע אחרי ספירה – תהליך של הכנה. מי שלא סופר – לא מגיע. מי שסופר – יכול לזכות באותה הארה, בלי קשר לתאריך.

מה הקשר לקבלת התורה?

“ביום הזה באו מדבר סיני” – לא מדובר בתיאור כרונולוגי. חז”ל רואים בזה מצב תודעתי. תורה ניתנת לא למי שחי בעבר – אלא למי שנוכח, שמחדש, שמקבל היום.

וכך אומרת הגמרא (ברכות ס”ג ע”ב):

“בכל יום יהיו בעיניך חדשים” ולא במקרה התורה ניתנה במדבר – מקום שאין לו זמן, אין לו גבולות, אין לו קביעות.

ומה אומרים חכמי הסוד?

לפי הקבלה, חג השבועות שייך לספירת המלכות – הספירה שאין לה מעצמה כלום, אלא מה שמקבלת ממה שלפניה. זו ספירה ניידת, משתנה, לא מוחלטת. היא לא מציינת זמן – היא תוצאה של מה שנבנה.

כך גם חג השבועות – הוא השיא של הספירה, ולא התחלה של יום חדש. הוא לא מתחיל – הוא מגיע עם שחר.

לסיכום – למה אין תאריך?

כי השאלה מתי הוא שבועות – תלויה בך. אם ספרת – הגעת. אם הכנת את הכלי – השפע יורד.

הזמן האמיתי של מתן תורה הוא “היום הזה” – כל יום שאתה מוכן אליו. והיעדר תאריך – הוא לא חיסרון, אלא סוד עצום: התורה אינה כלואה בלוח שנה – אלא פונה לאדם שנמצא כאן ועכשיו.