פרשת בחוקותי - עלייה שנייה

אחרי הברכה החומרית של העלייה הראשונה, באה הברכה שחז”ל אמרו ששקולה כנגד כולן: שלום.

שלום שלם. “וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד” (פסוק ו). שלושה מרכיבים: שלום, שינה רגועה, והעדר פחד. רש”י אומר: שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום. לכן השלום מובטח אחרי השפע, כי בלעדיו הכל חסר ערך.

חיה רעה וחרב. “וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם” (פסוק ו). לא רק שלא תהיה מלחמה, אלא אפילו חרב של שלום, של צבא שעובר בדרכו למקום אחר, לא תעבור בארצכם. ואפילו חיית השדה לא תזיק. הביטחון מוחלט.

חמישה מול מאה. “וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ” (פסוק ח). החשבון לא יחסי: חמישה מול מאה זה 1:20, אבל מאה מול רבבה זה 1:100. ככל שמרבים בלכת בחוקותיו, הברכה מתגברת באופן לא ליניארי. הכוח לא במספרים אלא בברכה.

ופניתי אליכם. “וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם” (פסוק ט). רש”י: “אפנה מכל עסקיי לשלם שכרכם”. זו הבטחה של תשומת לב אלוהית מלאה. לא רק שה’ ייתן, אלא שיפנה אלינו. הברכה הזו כוללת פריון, ריבוי, והקמת הברית מחדש. “וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם” - לא ברית חדשה, אלא הקמה מחודשת של הברית הקדומה, בתנאים של קרבה ורצון.