פרשת לך לך - עלייה שלישית

לאברם וללוט יש מקנה רב, והארץ אינה יכולה לשאת את שניהם יחד. הרועים רבים, ואברם מציע ללוט להיפרד ואף לבחור לאיזה צד ללכת. דווקא בתוך הצעת הפרידה הוא מזכיר את הקרבה ביניהם: ״כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ״ (קטע מפסוק ח׳). איך הקרבה הזאת מובילה לפרידה?

לעצור את הריב לפני שהוא מגיע אליהם

אור החיים שם לב שאברם מדבר על מריבה בינו ובין לוט, אף שהכתוב תיאר עד עכשיו ריב בין הרועים. אברם מזהה לאן הדברים עלולים להגיע: המריבה שבין אנשי שני המחנות עתידה להיכנס גם לקשר שביניהם. אפילו אם לוט יאמר שלעולם לא יריב עם אברם, הריב בין הרועים כבר קיים.

לפי ההסבר הזה, אברם פועל לפני שהסכסוך מגיע אליו ואל לוט. הוא מציע להם מרחק ומניח ללוט לבחור ראשון. אפשר לקרוא כך את דבריו: הקרבה המשפחתית יקרה מכדי להמשיך לחיות בתנאים שמולידים מריבה.

מה לוט רואה בכיכר הירדן?

לוט מביט בכיכר הירדן ורואה ״כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה״ (קטע מפסוק י׳). רמב״ן מסביר שהארץ מושקית ממי הירדן. השקיה כזאת מרחיקה אותה מסכנת הבצורת ועושה אותה טובה למרעה. עבור אדם בעל מקנה רב, יש כאן סיבה ברורה לבחור במקום.

אבל לצד תיאור האדמה מופיע תיאור האנשים: אנשי סדום רעים וחטאים מאוד. רש״י מדגיש שלמרות זאת לוט לא נמנע מלשכון עמם. שני הפירושים יחד מחדדים את הבחירה: לוט מוצא מענה לצורכי המקנה, ורשעת התושבים אינה עוצרת אותו מלהתיישב בסביבתם.

אחרי הפרידה, אברם נושא עיניים

אחרי שלוט נפרד ממנו, ה׳ אומר לאברם: ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה״ (קטע מפסוק י״ד). אור החיים רואה בסמיכות הזאת משמעות: ה׳ ציפה להיפרדותו של אברם מלוט, שאור החיים מכנה כאן רשע; מיד לאחר הפרידה הוא מדבר אל אברם ומראה לו את הארץ.

גם לוט וגם אברם נושאים עיניים בפרשה. לוט בוחר את אזור המרעה שהוא רואה לפניו; אברם מוזמן להביט לכל ארבע הרוחות ולשמוע הבטחה לו ולזרעו. המבט מתרחב אל הארץ ואל הדורות שיבואו. העלייה נחתמת במעשה: אברם מגיע לאלוני ממרא שבחברון ובונה שם מזבח לה׳.