פרשת נצבים - עלייה חמישית

כשהשיבה מתחילה לשאת פרי

העלייה ממשיכה את תהליך השיבה מן העלייה הקודמת. לאחר קיבוץ ישראל והשיבה אל הארץ, התורה מתארת שינוי גם ביחס לאויבים ולשונאים שרדפו את ישראל. האלות שהיו חלק מן המשבר עוברות אל מי שפגעו בהם, ואילו ישראל חוזרים לשמוע בקול ה’ ולעשות את מצותיו.

מכאן מתואר שפע מחודש בכל תחומי החיים: במעשה הידיים, בפרי הבטן, בפרי הבהמה ובפרי האדמה. הברכה איננה מתוארת רק כהישרדות או התאוששות, אלא כחזרה למצב של טובה ושמחה, בדומה לטובה שניתנה לאבות.

בסיום העלייה התורה חוזרת שוב אל נקודת היסוד: השפע קשור לשמיעה בקול ה’, לשמירת מצותיו וחקתיו הכתובים בספר התורה, ובעיקר לשיבה אליו בכל הלב ובכל הנפש. בכך מודגש שהשינוי החיצוני נובע משינוי פנימי עמוק.

תובנות מהעלייה

התשובה משנה את כיוון הסיפור

בעלייה הקודמת התחילה השיבה, וכאן כבר רואים את פירותיה. מה שהיה תהליך של אבדן מתהפך לתהליך של בניה, שמיעה וברכה.

לא מספיק לחזור למקום, צריך לחזור לדרך

החזרה לארץ איננה סוף התהליך. התורה מחברת אותה מיד לשמיעה בקול ה’ ולעשיית המצוות. ברמת הרעיון, שינוי מקום בלי שינוי דרך אינו תיקון שלם.

השפע מגיע אל כל מרחבי החיים

מעשה הידיים, המשפחה, בעלי החיים והאדמה מופיעים יחד. הברכה אינה מוגבלת לתחום אחד, אלא מתפשטת אל החיים כיחידה אחת.

יש הבדל בין הצלה לבין טובה

התורה אינה מסתפקת בכך שישראל לא יסבלו עוד. היא מתארת מצב של ריבוי, הצלחה וששון. ברמת הרעיון, התיקון השלם אינו רק יציאה מן המשבר אלא בניית חיים טובים מחדש.

האויב מפסיק להגדיר את הסיפור

בתחילת העלייה מוזכרים השונאים והרודפים, אבל מרכז הכובד עובר מיד לישראל עצמם: לשמיעה, לעשייה ולברכה. זה מלמד שהתיקון אינו נשאר תקוע בשאלה מי פגע בנו, אלא עובר לשאלה איך אנחנו בונים את עצמנו מחדש.

הברכה קשורה ללב

העלייה מסתיימת בשיבה אל ה’ בכל הלב ובכל הנפש. כלומר, המצוות אינן רק פעולה חיצונית, אלא אמורות לצמוח מתוך קשר פנימי ומחודש.

החזרה איננה אל העבר אלא אל קשר מתוקן

יש כאן חזרה לטובה שהיתה לאבות, אבל לא מדובר רק בשחזור של מה שהיה. העם עובר דרך משבר, גלות ושיבה, ומתוך כל זה נבנה קשר מחודש ועמוק יותר.

עוד שאלות על הפרשה

אין עדיין שאלות מעודכנות על הפרשה. רוצים לקבל את הלימוד היומי? עקבו בערוץ שנוח לכם.

לעקוב אחרי הלימוד היומי