דלג לתוכן

פרשת חיי שרה - שאלות ותובנות

· זמן קריאה: 11 דקות
טקסט מקראי (חיי שרה)

מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.

כג א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה׃
ב וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ׃
ג וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר׃
ד גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי׃
ה וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ׃
ו שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ׃
ז וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת׃
ח וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר׃
ט וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר׃
י וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר׃
יא לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ׃
יב וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ׃
יג וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה׃
יד וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ׃
טו אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר׃
טז וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר׃
יז וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב׃
יח לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ׃
יט וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃
כ וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת׃
כד א וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַידוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׃
ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי׃
ג וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּידוָד אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ׃
ד כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק׃
ה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם׃
ו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה׃
ז יְדוָד אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם׃
ח וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה׃
ט וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה׃
י וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר׃
יא וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת׃
יב וַיֹּאמַר יְדוָד אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם׃
יג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם׃
יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי׃
טו וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ׃
טז וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל׃
יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ׃
יח וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ׃
יט וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת׃
כ וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו׃
כא וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְדוָד דַּרְכּוֹ אִם לֹא׃
כב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם׃
כג וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין׃
כד וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר׃
כה וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן׃
כו וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַידוָד׃
כז וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְדוָד אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְדוָד בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי׃
כח וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
כט וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן׃
ל וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן׃
לא וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְדוָד לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים׃
לב וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ׃
לג (ויישם) [וַיּוּשַׂם] לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר׃
לד וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי׃
לה וַידוָד בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים׃
לו וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ׃
לז וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ׃
לח אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי׃
לט וָאֹמַר אֶל אֲדֹנִי אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי׃
מ וַיֹּאמֶר אֵלָי יְדוָד אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי׃
מא אָז תִּנָּקֶה מֵאָלָתִי כִּי תָבוֹא אֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָךְ וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי׃
מב וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן וָאֹמַר יְדוָד אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ׃
מג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ׃
מד וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ יְדוָד לְבֶן אֲדֹנִי׃
מה אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא׃
מו וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה׃
מז וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ׃
מח וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַידוָד וָאֲבָרֵךְ אֶת יְדוָד אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ׃
מט וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל׃
נ וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְדוָד יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב׃
נא הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדוָד׃
נב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַידוָד׃
נג וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ׃
נד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי׃
נה וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ׃
נו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי וַידוָד הִצְלִיחַ דַּרְכִּי שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי׃
נז וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ׃
נח וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ׃
נט וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו׃
ס וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו׃
סא וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ׃
סב וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב׃
סג וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים׃
סד וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל׃
סה וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס׃
סו וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה׃
סז וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ׃
כה א וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׃
ב וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ׃
ג וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים׃
ד וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה׃
ה וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׃
ו וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם׃
ז וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים׃
ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו׃
ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא׃
י הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ׃
יא וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי׃
יב וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם׃
יג וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם׃
יד וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא׃
טו חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה׃
טז אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם׃
יז וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו׃
יח וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל׃

שרה מתה, ואברהם צריך למצוא מקום לקבור אותה. האיש ששמע שצאצאיו יירשו את הארץ עומד עכשיו מול בני חת ומבקש אחוזת קבר. אחרי משא ומתן ארוך הוא קונה את השדה ואת מערת המכפלה, נפרד משרה, ומפנה את מבטו אל השאלה מי ימשיך את הבית שבנו יחד.

הוא שולח את עבדו למצוא אישה ליצחק. העבד יוצא עם עשרה גמלים ומגיע אל באר בארץ רחוקה. הוא מתפלל, מבקש מעט מים מנערה, ומקבל הרבה יותר: רבקה מציעה להשקות גם את גמליו, וממהרת לשאוב לכולם.

מכאן הדברים מתקדמים במהירות. העבד פוגש את משפחתה, מספר מה הביא אותו אל הבאר ומבקש לקחת אותה לארץ כנען. המשפחה מסכימה, אבל בבוקר מבקשת לעכב את היציאה. כששואלים את רבקה, היא משיבה במילה אחת: ״אֵלֵךְ״.

לפנות ערב יצחק רואה גמלים מתקרבים. רבקה רואה אותו, ובהמשך נכנסת לאוהל שרה אמו. במקום שבו הפרשה התחילה באובדן, מופיעות עכשיו אהבה ונחמה.

בהמשך אברהם נושא את קטורה, מסדיר את הירושה ומת בשיבה טובה. יצחק וישמעאל קוברים אותו לצד שרה, והפרשה מסתיימת בתולדות ישמעאל ובשנים עשר בניו.

שתי פרידות גדולות יש בפרשה הזאת, וביניהן נבנה בית חדש. איך ממשיכים את סיפורם של האנשים שאהבנו, כשהם כבר אינם?

בראשית כ״ג־כ״ה, י״ח.

1. הארץ הובטחה לו. את מקום הקבורה הוא צריך לקנות

בני חת מקבלים את אברהם בכבוד גדול ומכנים אותו נשיא. ובכל זאת, הוא עומד לפניהם ומבקש מקום לקבור את אשתו.

הפער הזה נוגע ללב: יש הבטחה עצומה על עתידו של עם, ויש צורך דחוף של אדם אחד, כאן ועכשיו.

אברהם מבקש את המערה בכסף מלא. הוא מנהל שיחה, משתחווה, משלם, ורק אחר כך קובר את שרה. ההבטחה אינה חוסכת ממנו את הצורך לפעול בתוך המציאות, על כל פרטיה.

אפשר לקרוא כאן מחשבה על המרחק שבין עתיד שמאמינים בו לבין הצעד שצריך לעשות היום. לא תמיד הצעד הזה נראה גדול. לפעמים הוא שיחה קשה, תשלום, או דאגה למי שיקר לנו.

בראשית י״ג, ט״ו; כ״ג, ד׳־י״ט.

2. האיש שמוביל את הסיפור אינו מקבל שם

הוא יוצא למסע, מתפלל, פוגש את רבקה, מדבר עם משפחתה ומביא אותה ליצחק. חלק גדול מן הפרק מתרחש סביב מעשיו ודבריו.

אבל איך קוראים לו?

אנחנו רגילים לקרוא לו אליעזר, וכך מזהה אותו גם רש״י. בפרק עצמו שמו אינו נזכר אפילו פעם אחת. הוא מופיע כעבד או כאיש. כשהוא מציג את עצמו למשפחה, הוא אומר שהוא עבד אברהם. בראשית כ״ד, ב׳־ל״ד; רש״י לכ״ד, מ״ב.

זו בחירה ספרותית מסקרנת: התורה נותנת מקום רב לאדם הזה, בלי למסור כאן את שמו. אנחנו לומדים להכיר אותו דרך הדרך שבה הוא נושא שליחות של מישהו אחר.

ואולי דווקא כך מתגלה משהו מגדולתו. הוא מפעיל שיקול דעת, מדבר ופועל, ובכל אלה דואג לעתידו של הבית ששלח אותו. הוא אינו צריך להיות אבי המשפחה כדי להשפיע עמוקות על עתידה.

בקריאה הזאת, לפעמים האדם שמאפשר לסיפור להמשיך הוא מי ששמו נשאר מאחורי הקלעים.

3. המשפחה כבר הסכימה. עכשיו שואלים את רבקה

אברהם נתן הוראות. העבד התפלל, בחן, בירר ונשא נאום ארוך. לבן ובתואל אמרו שהדבר יצא מאת ה׳ והסכימו לשידוך.

אפשר היה לחשוב שהכול הוכרע.

אבל בבוקר, כשמתווכחים אם לצאת מיד או להמתין, המשפחה קוראת לרבקה ושואלת אם תלך עם האיש. רש״י לומד מן הפנייה אליה שאין משיאים אישה אלא מדעתה. רש״י לבראשית כ״ד, נ״ז.

ורבקה עונה: ״אֵלֵךְ״.

אחרי כל המילים שנאמרו על עתידה, מגיעה המילה שהיא אומרת בעצמה.

יש משהו חזק ברגע הזה. סיפור שמלא בהכוונה משמים נותן מקום גם לתשובתה של האישה שתצטרך לעזוב את ביתה ולחיות את החיים האלה.

בראשית כ״ד, נ׳־נ״ח.

4. האהבה מגיעה אל אוהל שעדיין נושא את שמה של שרה

יצחק מביא את רבקה אל אוהל שרה אמו, לוקח אותה לאישה, ואז התורה מוסיפה:

וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ

קטע מבראשית כ״ד, ס״ז.

למה חשוב לספר שהוא אהב אותה? רמב״ן מחבר בין האהבה לנחמה: יצחק הצטער מאוד על אמו, והתנחם באהבתו לאשתו. רמב״ן לבראשית כ״ד, ס״ז.

כך סיפור החיפוש אחר אישה חוזר אל האובדן שפתח את הפרשה. שרה נשארת נוכחת בשמו של האוהל ובגעגוע של בנה, ובאותו מקום מתחיל קשר חדש.

אפשר לקרוא בזה תמונה עדינה של המשך החיים: הזיכרון והאהבה החדשה מתקיימים יחד. יצחק נושא איתו את הקשר לאמו, ובונה את ביתו עם רבקה.

5. מה עושה יצחק בבאר של הגר?

רגע לפני המפגש של יצחק ורבקה, התורה מזכירה מקום שקל לעבור עליו בלי לעצור: באר לחי רואי. יצחק בא משם. בראשית כ״ד, ס״ב.

השם הזה כבר הופיע בספר בראשית, בסיפור של אישה אחרת במשפחה.

הגר, בהיותה בהיריון, ברחה מפני שרי. מלאך ה׳ פגש אותה בדרך ובישר לה על הולדת ישמעאל. בעקבות המפגש נקראה הבאר באר לחי רואי. בראשית ט״ז, ו׳־י״ד.

ועכשיו יצחק, בנה של שרה, בא מן המקום המזוהה עם סיפורה של הגר.

רש״י מביא כאן מדרש מפתיע: יצחק הלך להביא את הגר לאברהם אביו, כדי שיישא אותה. ובהמשך, כשמסופר שאברהם נשא אישה בשם קטורה, רש״י מזהה אותה עם הגר. רש״י לבראשית כ״ד, ס״ב; כ״ה, א׳.

לפי המדרש הזה, מתרחש כאן דבר יפה במיוחד. אברהם שולח את עבדו למצוא אישה ליצחק, ובאותו חלק של הסיפור יצחק עצמו פועל להביא אישה לאביו.

האב דואג לבית שיבנה בנו. הבן דואג להמשך חייו של אביו.

ויש כאן גם מורכבות: האישה שיצחק מביא היא הגר, ששרה ביקשה בעבר לשלח עם בנה. המדרש מציב את יצחק כמי שפועל לחזרתה אל אברהם. זו תנועה מפתיעה בתוך סיפור משפחתי שיש בו גם כאב ופרידה.

הבאר חוזרת שוב אחרי מות אברהם: ה׳ מברך את יצחק, והוא יושב ליד באר לחי רואי. המקום שהיה קשור לסיפורה של הגר נעשה גם מקום בחייו של יצחק. בראשית כ״ה, י״א.

אפשר לקרוא ברצף הזה מחשבה על המשכיות של משפחה: לצד בניית הבית החדש של יצחק ורבקה, נפתחת במדרש גם אפשרות לחידוש קשר שנקטע בדור הקודם.

שם של באר, שנראה תחילה כמו פרט בדרך אל החתונה, מחבר פתאום בין שני דורות ובין סיפורים שנדמה שכבר הסתיימו.

25 שאלות על פרשת חיי שרה

  1. איך פרשה שנקראת חיי שרה נפתחת במותה? האם אפשר להבין את השם אחרת כשמגיעים אל רבקה הנכנסת לאוהלה? בראשית כ״ג, א׳־ב׳; כ״ד, ס״ז.

  2. למה המילה ״שנה״ חוזרת במניין חיי שרה? רש״י רואה בחזרה הזאת דרשה, ורמב״ן אומר שזו דרך הלשון. מה דעתכם? בראשית כ״ג, א׳.

  3. אברהם מציג את עצמו כגר ותושב, ובני חת משיבים שהוא נשיא בתוכם. מה מתגלה בפער בין הדרך שבה הוא מציג את עצמו לבין הדרך שבה הם רואים אותו? בראשית כ״ג, ד׳־ו׳.

  4. מדוע אברהם מבקש לשלם כסף מלא גם כשהוא שומע הצעות נדיבות? מה חשוב לו להשיג כשהוא מבקש אחוזת קבר? בראשית כ״ג, ט׳־ט״ז.

  5. למה התורה מקדישה מקום גם לשדה, גם למערה וגם לעצים שבתוכו? מה מוסיף הפירוט הזה לסיפור שנפתח בפרידה משרה? בראשית כ״ג, י״ז־כ׳.

  6. למה אברהם מבקש אישה ליצחק דווקא ממשפחתו הרחוקה, ולא מבנות הארץ שבה הוא חי? האם קרבת משפחה לבדה מספיקה, או שסיפור הבאר מוסיף מבחן אחר? בראשית כ״ד, ג׳־ד׳; י״ד־כ״ה.

  7. למה האיש שמוביל את סיפור מציאת רבקה אינו נקרא בשמו בפרק? מה אנחנו לומדים עליו דווקא דרך האופן שבו הוא מייצג את אברהם? בראשית כ״ד, ב׳־ל״ד.

  8. למה העבד בוחר בסימן של השקיית גמלים? מה המעשה הזה יכול לגלות על אדם, שהבטחה יפה או שיחה מרשימה אינן מגלות? בראשית כ״ד, י״ב־י״ד.

  9. מדוע התורה מדגישה שרבקה יוצאת עוד לפני שהעבד מסיים לדבר? איך פרט התזמון הזה משנה את התחושה שלנו כשאנחנו קוראים את המפגש? בראשית כ״ד, ט״ו.

  10. רבקה כבר עושה בדיוק את מה שהעבד ביקש בתפילתו. למה הוא עדיין שותק ובודק אם הצליח בדרכו? מה הוא עוד צריך לדעת? בראשית כ״ד, י״ט־כ״ד.

  11. מדוע התורה מציינת את משקלי הנזם והצמידים? איך רש״י מחבר בין המתנות של רבקה לבין השקלים, הלוחות ועשרת הדיברות? בראשית כ״ד, כ״ב; רש״י שם.

  12. למה אנחנו צריכים לשמוע את סיפור הבאר פעמיים, פעם כשהוא מתרחש ופעם כשהעבד מספר אותו למשפחה? מה אנחנו יכולים לגלות בפעם השנייה? בראשית כ״ד, י״ב־כ״ז; מ״ב־מ״ח.

  13. בתיאור המפגש התכשיטים נזכרים לפני שאלת המשפחה; בסיפור העבד הוא שואל על המשפחה ואחר כך מניח אותם על רבקה. מה משמעות השינוי באופן שבו הוא מספר את הדברים? בראשית כ״ד, כ״ב־כ״ד; מ״ז.

  14. רבקה רצה לשאוב מים, ולבן רץ לפגוש את האיש. איך משתנה משמעות הריצה כשקוראים את הסיפור לצד פירוש רש״י על משיכתו של לבן לממון? בראשית כ״ד, כ׳; כ״ט־ל׳; רש״י לכ״ט.

  15. מדוע העבד מספר למשפחה שאברהם נתן ליצחק את כל אשר לו? איזה מקום יש לכסף ולירושה בתוך סיפור שמלא בתפילה ובחסד? בראשית כ״ד, ל״ד־ל״ו.

  16. אחרי שהמשפחה כבר הסכימה לשידוך, למה התורה עוצרת כדי שנשמע גם את תשובתה של רבקה? מה מוסיפה המילה שלה לכל ההסכמות שניתנו לפניה? בראשית כ״ד, נ׳־נ״ח.

  17. למה ברכת הפרידה לרבקה מזכירה את הברכה שניתנה לאברהם אחרי העקדה, בריבוי הזרע ובירושת שער האויב? איך הברכה מחברת את המסע שלה לעתידו של יצחק? בראשית כ״ב, י״ז; כ״ד, ס׳.

  18. יצחק נושא את עיניו ורואה גמלים; רבקה נושאת את עיניה ורואה אותו. למה המפגש מסופר דרך שני המבטים, ומה מוסיף הצעיף שהיא לוקחת כשהיא לומדת מיהו? בראשית כ״ד, ס״ג־ס״ה.

  19. מדוע סיפור נישואי יצחק מסתיים דווקא בנחמה על מות אמו? איך אהבה חדשה יכולה להשתלב בסיפור של געגוע לאדם שאיננו? בראשית כ״ד, ס״ז.

  20. מי היא קטורה, ומה משתנה בקריאת המשך חיי אברהם אם מקבלים את זיהויה עם הגר בפירוש רש״י? בראשית כ״ה, א׳; רש״י שם.

  21. למה אברהם מחלק את רכושו ומשלח את בני הפילגשים עוד בחייו? מה ההבדל בין הירושה ליצחק לבין המתנות שהם מקבלים? בראשית כ״ה, ה׳־ו׳.

  22. התורה מתארת את אברהם במותו כזקן ושבע. מה פירוש להיות שבע מן החיים, ואיך התיאור הזה שונה מציון של גיל בלבד? בראשית כ״ה, ז׳־ח׳.

  23. מדוע התורה מזכירה שיצחק וישמעאל קוברים יחד את אביהם? מה רואה רש״י בכך שיצחק נזכר לפני אחיו הבכור? בראשית כ״ה, ט׳; רש״י שם.

  24. מדוע באר לחי רואי, שנזכרת בסיפורה של הגר, חוזרת בחייו של יצחק לפני נישואיו ושוב אחרי מות אביו? מה מוסיף המדרש שמביא רש״י על הבאת הגר לאברהם? בראשית ט״ז, י״ד; כ״ד, ס״ב; כ״ה, י״א; רש״י לכ״ד, ס״ב.

  25. למה הפרשה מתעכבת בסופה על שנים עשר בני ישמעאל? איך רשימת השמות הזאת נשמעת כשזוכרים מה הובטח לאברהם על בנו? בראשית י״ז, כ׳; כ״ה, י״ב־י״ח.

העליות היומיות

עלייה 1 מתוך 7

פרשת חיי שרה - עלייה ראשונה

איך אברהם יכול להיות גם גר וגם תושב? רמב״ן ורש״י על בקשת אחוזת קבר לשרה, רשב״ם על רמז המחיר של עפרון, וההבטחה שאינה חוסכת את הקושי.

עלייה 2 מתוך 7

פרשת חיי שרה - עלייה שנייה

למה אברהם מסרב להשיב את יצחק לארץ שמעולם לא היה בה? רמב״ן על דאגתו לעתיד המשפחה, רשב״ם על השיבה, וספורנו על התפילה לשליחות.

עלייה 3 מתוך 7

פרשת חיי שרה - עלייה שלישית

רבקה מציעה יותר ממה שהתבקשה. רש״י ורד״ק על החסד, שתיקת העבד והרמזים בתכשיטים, ועל הכנסת אורחים כיאה לבית אברהם.

עלייה 4 מתוך 7

פרשת חיי שרה - עלייה רביעית

למה עבד אברהם מסרב לאכול, ולמה התורה מספרת שוב את סיפור הבאר? רשב״ם, רד״ק ורש״י על השליחות, החזרה והתודה.

עלייה 5 מתוך 7

פרשת חיי שרה - עלייה חמישית

רבקה משיבה במילה אחת, ויצחק מוצא אהבה ונחמה. רשב״ם, רש״י ורמב״ן על ההחלטה לצאת, ברכת אברהם והתפילה בשדה.

עלייה 6 מתוך 7

פרשת חיי שרה - עלייה שישית

מה פירוש למות שבע, ומהי הברכה שמקבל יצחק אחרי מות אביו? רד״ק, רמב״ן ורש״י על ירושה, שובע ונחמה.

עלייה 7 מתוך 7

פרשת חיי שרה - עלייה שביעית

שנים עשר שמות שמקיימים הבטחה, וכבוד לחיי ישמעאל. רד״ק, רמב״ן ורשב״ם על תולדותיו ועל דברי המלאך להגר.

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI

סיכום שבועי: שאלות ותשובות + פרשת השבוע

או הצטרפו בטלגרם טלגרם →

העליות היומיות נשלחות רק בטלגרם