דלג לתוכן

פרשת בהר - עלייה שביעית

· זמן קריאה: 2 דקות
טקסט מקראי (בהר — עלייה 7 מתוך 7)

מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.

מז וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר׃
מח אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ׃
מט אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל׃
נ וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ׃
נא אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ׃
נב וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ׃
נג כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ׃
נד וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ׃
נה כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃
כו א לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃
ב אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְדוָד׃

העלייה האחרונה בפרשה עוסקת במקרה הקיצוני ביותר: יהודי שנמכר לגר, לנוכרי שגר בארץ. גם במצב הזה, התורה לא מוותרת על הגאולה.

המקרה. “וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ” (פסוק מז). הגר התעשר, והאח ירד. המציאות הפוכה מהרגיל. אבל גם כאן, התורה לא אומרת “אבוד”. היא אומרת: “אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ” (פסוק מח). תמיד יש אפשרות לגאולה.

סדר הגואלים. “אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל” (פסוק מט). אח, דוד, בן דוד, קרוב משפחה, או הוא עצמו אם הצליח. התורה מפרטת את הסדר כדי שלא ייווצר ואקום: תמיד יש מישהו שאחראי.

חישוב הוגן. “וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל” (פסוק נ). הגאולה היא לא חטיפה. יש חשבון מדויק: כמה שנים נשארו עד היובל, כמה שולמו, מה ההפרש. “כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ” - הוא נמדד כשכיר, לא כעבד. זהות העבודה משתנה, גם אם המצב לא.

שמירה מרדייה. “כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ” (פסוק נג). “לעיניך” - האחריות לא רק על הקונה. היא גם עלינו. מי שרואה יהודי מושפל אצל גר ושותק, עובר על “לעיניך”. החובה היא ציבורית, לא רק אישית.

היובל כחירות מוחלטת. “וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ” (פסוק נד). אם אף אחד לא פדה אותו, היובל מוציא אותו חינם. ומיד אחרי, ההכרזה: “כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם” (פסוק נה).

חתימת הפרשה. “לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם” (כו, א). הפרשה נחתמת באיסור עבודה זרה ובמצוות שמירת שבת ומורא מקדש. הקשר ברור: מי שמבין שהוא עבד ה’ ולא עבד של אדם, לא ישתחווה לאליל, ישמור שבת, וייראה מהמקדש. החירות האמיתית היא ידיעה למי אתה שייך.

עוד שאלות על הפרשה

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI

127 לומדים כל בוקר

סיכום שבועי: שאלות ותשובות + פרשת השבוע

או הצטרפו בטלגרם טלגרם →

העליות היומיות נשלחות רק בטלגרם